לירנובוי נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת בר"ע על החלטת כב' הרשם ניר זייתוני הדוחה את הבקשה למתן פטור מאגרה בבר"ע שהוגשה על החלטת כב' רשם ההוצל"פ.

התיק נמשך,מוגשות בו בקשות שונות,אצלי ואצל שופטים אחרים ומיוחסת לו "חשיבות רבה" ע"י ב"כ המבקש והלשכה לסיוע משפטי אלא שבמספר החלטות קבעתי וביותר מרמז שכל שוויו של התיק הוא כרטיס נסיעה ברכבת לתל אביב במקרה ה"חמור" או בול דואר רשום במקרה הקל,במקום זאת המבקש העדיף להגיש בקשה ללשכה לסיוע משפטי,להמתין,לגשת למשרד בא כוחו,להגיש תצהיר של אימו,להגיש תצהיר שלו,להגיש בר"ע ארוכה ומורכבת,להגיש בקשה לפטור מערבון,להגיש בקשה לעיכוב ביצוע,להגיש בקשות נוספות בפני ולפתוח הליכים אצל שופטים תורנים אחרים.

כל המחלוקת בתיק היא בדבר המקום בו יש להגיש בקשה להכרזה על המבקש כחייב מוגבל באמצעים,הא ותו לא.

בין אם תוגש הבקשה בחיפה ובין אם תוגש בתל אביב,יתנהל תיק האיחוד בתל אביב בהתאם להוראות הדין (ובהנחה ששם מתנהלים מרבית תיקיו וכך עולה מבדיקת רשימת התיקים).

בהחלטות מיום 23.5.10 ומיום 22.7.10 פניתי לב"כ המבקש לקבלת הבהרה מדוע לא ללכת בדרך הקצרה,הזולה,המהירה ולהגיש את הבקשה להכרזה בלשכת תל אביב אך מה שקיבלתי היא עמדה לפיה החלטת כב' רשם ההוצל"פ שגויה (מה שאגב נכון) וכי מי שמכתיב את ניהול ההליך היא הלשכה לסיוע משפטי וכי הוא-ב"כ המבקש רק פועל כמיטב יכולתו על פי כתב המינוי.

יש להבהיר,מי שמכתיב את ניהול ההליך זהו בית המשפט שאל מול עיניו קשת שיקולים רחבה. ספק בעיניי אם הפרשנות שהעניין הנדון כלל נכנס לגדר העניינים המזכים בסיוע משפטי נכונה שכן נושא הערעור אינו כספי (להבדיל מדיון בטענת פרעתי או בהחלטה הקובעת תשלום חודשי למשל) אלא נוגע לענייני נוחיות גרידא מה גם ששווי העניין הוא בין 15 ל-60 שקלים , טעה רשם ההוצל"פ או לא,לא מתעקשים לנהל הליך יקר על חשבון הציבור בעניין של מה בכך.

הדין הישראלי כבר הכיר בכך שגם אם בעל דין צודק,יש להימנע מניהול הליך בשל "עניין של מה בכך" או בשל "זוטי דברים" ולטעמי הדברים הינם בבחינת קל וחומר כשהדיון אינו על חשבונו של בעל הדין וכשהוא מבקש לפטור אותו גם מהפקדה לתשלום הוצאות הצד שכנגד.

זו גם עמדתי אם כי יש החושבים אחרת.

ולאחר שלב הביקורת יש לשים סוף לסאגה בתיק זה. אין צורך בדיונים,אין צורך בתגובות ואין צורך בדבר,הדין ברור ואין בכוונתי "לנהל" הליך על כלום ושום דבר.

להבדיל מבקשה לאיחוד תיקים שתוגש בלשכה בה נפתחו מרבית תיקי החייב הרי בקשה להכרזה על חייב מוגבל באמצעים ניתן להגיש בל לשכה בה מתנהל תיק של החייב ורק לאחר ההכרזה ניתן לאחד את תיקי החייב (איחוד כפוי) ואז להעביר את תיק האיחוד ללשכה בה מתנהלים מרבית תיקיו.

משכך מתקבלת הבר"ע המקורית. כב' רשם ההוצל"פ בחיפה ידון לגופה בבקשה להכרזה שהוגשה בלשכת חיפה ויכריע בה בהתאם לשיקול דעתו.

המזכירות תסגור את תיק זה ותיקי המשנה שנפתחו (משום מה) אצל שופטים אחרים ובזה מסתיים העניין.

ניתנה היום, י"ג אלול תש"ע, 23 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: